We shall ascribe holiness to this day. For it is awesome and terrible. Your kingship is exalted upon it. Your throne is established in mercy. You are enthroned upon it in truth. In truth You are the judge, The exhorter, the all‑knowing, the witness, He who inscribes and seals, Remembering all that is forgotten. You open the book of remembrance Which proclaims itself, And the seal of each person is there. The great shofar is sounded, A still small voice is heard. The angels are dismayed, They are seized by fear and trembling As they proclaim: Behold the Day of Judgment! For all the hosts of heaven are brought for judgment. They shall not be guiltless in Your eyes And all creatures shall parade before You as a troop. As a shepherd herds his flock, Causing his sheep to pass beneath his staff, So do You cause to pass, count, and record, Visiting the souls of all living, Decreeing the length of their days, Inscribing their judgment. On Rosh Hashanah it is inscribed, And on Yom Kippur it is sealed. How many shall pass away and how many shall be born, Who shall live and who shall die, Who shall reach the end of his days and who shall not, Who shall perish by water and who by fire, Who by sword and who by wild beast, Who by famine and who by thirst, Who by earthquake and who by plague, Who by strangulation and who by stoning, Who shall have rest and who shall wander, Who shall be at peace and who shall be pursued, Who shall be at rest and who shall be tormented, Who shall be exalted and who shall be brought low, Who shall become rich and who shall be impoverished. But repentance, prayer and righteousness avert the severe decree. For Your praise is in accordance with Your name. You are difficult to anger and easy to appease. For You do not desire the death of the condemned, but that he turn from his path and live. Until the day of his death You wait for him. Should he turn, You will receive him at once. In truth You are their Creator and You understand their inclination, for they are but flesh and blood. The origin of man is dust, his end is dust. He earns his bread by exertion and is like a broken shard, like dry grass, a withered flower, like a passing shadow and a vanishing cloud, like a breeze that blows away and dust that scatters, like a dream that flies away. But You are King, God who lives for all eternity! There is no limit to Your years, no end to the length of Your days, no measure to the hosts of Your glory, no understanding the meaning of Your Name. Your Name is fitting unto You and You are fitting unto it, and our name has been called by Your Name. Act for the sake of Your Name and sanctify Your Name through those who sanctity Your Name. | וּנְתַנֶּה תּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּום כִּי הוּא נורָא וְאָיום וּבו תִנָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וְיִכּון בְּחֶסֶד כִּסְאֶךָ וְתֵשֵׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוכִיחַ וְיודֵעַ וָעֵד וְכותֵב וְחותֵם וְסופֵר וּמונֶה. וְתִזְכּר כָּל הַנִּשְׁכָּחות, וְתִפְתַּח אֶת סֵפֶר הַזִּכְרונות. וּמֵאֵלָיו יִקָּרֵא. וְחותָם יַד כָּל אָדָם בּו. וּבְשׁופָר גָּדול יִתָּקַע. וְקול דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע. וּמַלְאָכִים יֵחָפֵזוּן. וְחִיל וּרְעָדָה יאחֵזוּן. וְיאמְרוּ הִנֵּה יום הַדִּין. לִפְקד עַל צְבָא מָרום בַּדִּין. כִּי לא יִזְכּוּ בְעֵינֶיךָ בַּדִּין. וְכָל בָּאֵי עולָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרון. כְּבַקָּרַת רועֶה עֶדְרו. מַעֲבִיר צאנו תַּחַת שִׁבְטו. כֵּן תַּעֲבִיר וְתִסְפּר וְתִמְנֶה וְתִפְקד נֶפֶשׁ כָּל חָי. וְתַחְתּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּותֶיךָ. וְתִכְתּב אֶת גְּזַר דִּינָם: בְּראשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיום צום כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת. מִי בְקִצּו וּמִי לא בְקִצּו מִי בַמַּיִם. וּמִי בָאֵשׁ מִי בַחֶרֶב. וּמִי בַחַיָּה מִי בָרָעָב. וּמִי בַצָּמָא מִי בָרַעַשׁ. וּמִי בַמַּגֵּפָה מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יִטָּרֵף מִי יִשָּׁלֵו. וּמִי יִתְיַסָּר מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר מִי יִשָּׁפֵל. וּמִי יָרוּם וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רעַ הַגְּזֵרָה כִּי כְּשִׁמְךָ כֵּן תְּהִלָּתֶךָ קָשֶׁה לִכְעס וְנוחַ לִרְצות כִּי לא תַחְפּץ בְּמות הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבו מִדַּרְכּו וְחָיָה וְעַד יום מותו תְּחַכֶּה לּו אִם יָשׁוּב מִיַּד תְּקַבְּלו. אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוצְרָם וְאַתָּה יודֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם. אָדָם יְסודו מֵעָפָר, וְסופו לֶעָפָר בְּנַפְשׁו יָבִיא לַחְמו מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נובֵל כְּצֵל עובֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נושָׁבֶת וּכְאָבָק פּורֵחַ וְכַחֲלום יָעוּף. וְאַתָּה הוּא מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם אֵין קִצְבָה לִשְׁנותֶיךָ. וְאֵין קֵץ לְארֶךְ יָמֶיךָ וְאֵין לְשַׁעֵר מַרְכְּבות כְּבודֶךָ. וְאֵין לְפָרֵשׁ עֵלוּם שְׁמֶך שִׁמְךָ נָאֶה לְךָ. וְאַתָּה נָאֶה לִשְׁמֶךָ. וּשְׁמֵנוּ קָרָאתָ בִּשְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ עַל מַקְדִּישֵׁי שְׁמֶךָ בַּעֲבוּר כְּבוד שִׁמְךָ הַנַּעֲרָץ וְהַנִּקְדָּשׁ כְּסוד שִׂיחַ שַׂרְפֵי קדֶשׁ הַמַּקְדִּישִׁים שִׁמְךָ בַּקּדֶשׁ דָּרֵי מַעְלָה עִם דָּרֵי מַטָּה קורְאִים וּמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ קְדֻשָּׁה בַּקּדֶשׁ. |
Sunday, September 28, 2008
וּנְתַנֶּה תּקֶף
Posted by chardal at 9/28/2008 11:45:00 AM
Thursday, September 18, 2008
Some common ground
There is not much common ground between my approach to Torah and that of, let's say, a yeshiva student from Ponovitch. However, in the spirit of Elul, I do think that there is common ground. In 1990, Rav Shach zt"l gave a famous speech which became known as the "speech of rabbits and pigs." In this speech, he gave what has been called the single clearest expression of the gulf between the identity of the chareidi world and that of the secular one. Now, there is little common ground between my hashkafa and that of Rav Shach. In approaches to nationalism, military strength, politics, chabbad, secular studies, and many other areas, we are on opposite ends of the spectrum. However, I find myself agreeing with the main thrust of this speech:
"אלפיים שנה אנחנו לבד בידיים ריקות, אין לנו נשק. איך אפשר לעמוד? ואנחנו ניצחנו - אנחנו עומדים וקיימים. מה הסוד בזה?... המופת היא: אני יהודי ואני חזק יותר מהם. יהרגו אותי, אבל בניי יישארו בחיים. אני לא ניתקתי מורשת אבותיי... אני אלך בדרך האבא, בדרך הסבא ובדרך הסבתא... אני אלמד את חוכמתי שלי, את הקולטורא שלי"
...
"אתה גם יהודי, אתה נימול, אבל אתה יודע את הקולטורא שלך? מה הקולטורא שלך? אנגלית? זה הקולטורא שלך? ... אתה פותח את החומש אתה יודע פירוש המילות?"
...
"אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם? ... מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?"
...
"יש כאלה שיאמרו שהדברים שאני אומר הם דברים של פאנאטיקער, דברים אלטע זאכן. אבל התורה הקדושה אומרת: 'כי היא חוכמתם ובינתכם לעיני העמים' ומעידה שהתורה היא חוכמת היהודים בעיני האומות".
For 2000 years we were alone with empty hands and without weapons. How can one stand [in such a situation]? And yet we were victorious - we are alive and standing. What is the secret? ... the wonder is: I am a Jew and I am stronger than them. They can murder me, but my children will still live. I have not cut myself off from my heritage... I go in the ways of my father, in the ways of my grandfather and my grandmother... I will teach MY wisdom, MY culture
...
You are also Jewish, you were circumcised, but do you know your culture? What IS your culture? English? That is your culture? when you open the Torah, do you understand the words?
...
If there are kibbutzim who do not know what Yom Kippur is, don't know what Shabbat is, and don't what a mikva is. They raise rabbits and pigs. Do they have a connection to their father? ... Labor [the political party]? Labor is something holy? They have cut themselves off from our past and they want a new Torah. If there is no Shabbat and no Yom Kippur, what makes them Jewish?
...
There are those who will say that my words are those of a fanatic - of an old man. But the Holy Torah says: 'She [the Torah] is your wisdom in the eyes of the nations' and testifies that the Torah is the Jewish wisdom in the eyes of the nations.
Posted by chardal at 9/18/2008 04:43:00 AM